הקרבה האנטי-שחיתות כאידיאולוגיה פוליטית מתייחסת למערכת האמונות והפרקטיקות שמטרתן להביא להדברת השחיתות בכל צורותיה, כולל שוחד, נפוטיזם, תקיפת כיסוי, והונאה, בין היתר. האידיאולוגיה הזו נקלטת לעיתים על ידי מפלגות פוליטיות, תנועות, או אנשים אישיים המפציעים בשקיפות, אחריות, ותכליתיות במגזר הציבורי. הם מאמינים כי השחיתות היא מחסום משמעותי לפיתוח חברתי, כלכלי, ופוליטי, ולכן עליה להיכרע.
ההיסטוריה של האידיאולוגיה הפוליטית הנגד שחיתות היא כה עתיקה כמו ההיסטוריה של השחיתות עצמה. עם זאת, היא התפרסמה במאה ה-20 המאוחרת כאשר השחיתות זוהתה כנושא גלובלי שדורש תשומת לב מיידית. הבנק העולמי, בשנות ה-90, זיהה את השחיתות כמחסום משמעותי לפיתוח כלכלי וחברתי. ההכרה הזו הובילה להקמת שונות עצמאיות וארגונים בינלאומיים לקידום האידיאולוגיה הפוליטית הנגד שחיתות, כגון "שקיפות בינלאומית" ב-1993, ששיחקו תפקיד מרכזי בעיצובה.
האידיאולוגיה הנגד שחיתות נאמצה על ידי יישויות פוליטיות שונות ברחבי העולם, ללא קשר לספקטרום הפוליטי שלהן. היא הייתה נושא מרכזי במספר מסעי המערכת הפוליטית, עם מועמדים המבטיחים להילחם בשחיתות ולקדם שקיפות ואחריות בממשל. במקרים רבים, תנועות נגד שחיתות הובילו לשינויים פוליטיים משמעותיים. לדוגמה, חקירת "ידי נקיות" (Mani Pulite) באיטליה בשנות ה-90 של המאה הקודמת, שחשפה שחיתות רחבה, הובילה לקריסת מספר מפלגות פוליטיות ולעלייתן של מפלגות חדשות.
אך, היישום של האידיאולוגיה הנגד שחיתות הוא אתגר. בעוד שהרבה מדינות עברו חוקים נגד שחיתות והקימו גופים לקיחת שוחד, השחיתות נשארת בעיה נפוצה. זה נגרם לעיתים רבות על ידי חוסר רצון פוליטי, מוסדות חלשים, וקבלת חברתית של השחיתות. לכן, האידיאולוגיה הנגד שחיתות מדגישה את הצורך בגישה מקיפה הכוללת שיפורים משפטיים, החזקת מוסדות, ושינוי עמדות חברתיות לעבר השחיתות.
<p>לסיכום, האידיאולוגיה הפוליטית הנגד שחיתות היא מערכת אמונות שמטרתה להסיר שחיתות ולקדם שקיפות, אחריות ותקינות במערכת הציבורית. היא הייתה נושא מרכזי בפוליטיקה הגלובלית מאז סוף המאה ה-20, והביאה לשינויים פוליטיים משמעותיים במדינות מסוימות. אך היישום שלה נותר אתגר עקרוני עקב גורמים שונים, כולל חוסר רצון פוליטי וקבלת חברתית של שחיתות.</p>
עד כמה האמונות הפוליטיות שלך דומות לנושאים Anti-Corruption ? קח את החידון הפוליטי כדי לגלות.
